הדין הישראלי מכיר בחשיבותם הציבורית של מוסדות חינוך, ולכן קובע הסדרי פטור מיוחדים מארנונה עבור נכסים המשמשים לצורכי חינוך בסיסי. פטור זה אינו אוטומטי, והוא מותנה בעמידה מדויקת בתנאים שנקבעו בפקודת הפיטורין ובפסיקת בתי המשפט. הבנת מהות הפטור, הקריטריונים לקבלתו וההבחנה בין סוגי מוסדות לימוד היא חיונית עבור גנים, בתי ספר וגופים הפועלים בתחום החינוך – ולעיתים אף מחייבת ליווי משפטי מקצועי.
בשיתוף משרד עורכי דין א.ה כהן ושות' לייעוץ משפטי בנושא ארנונה
מהו הפטור הקבוע בפקודת הפיטורין?
פקודת הפיטורין קובעת כי לא תוטל ארנונה כללית על בניינים או קרקעות שתפוסים ומוחזקים על ידי מוסד חינוך, כל עוד הם משמשים את המוסד למטרות חינוכיות מובהקות. החוק מונה שלושה סוגי שימושים המזכים בפטור: גני ילדים, בתי ספר, סמינרים ובתי ספר מקצועיים; מוסדות חינוך לבעלי צרכים מיוחדים כגון עיוורים, אילמים וחרשים; וספריות ציבוריות. שלושת הסיווגים הללו מצביעים על כוונת המחוקק לתמוך במערכות חינוך בסיסיות הנגישות לציבור הרחב.
עם זאת, הזכאות לפטור אינה נבחנת רק על פי מהות הפעילות, אלא גם על פי הזיקה המשפטית לנכס. כלומר, על מוסד החינוך להיות גם המחזיק או הבעלים של הנכס שבו מתקיימת הפעילות. בנוסף, הפטור יינתן רק לנכסים המשמשים בפועל למטרות החינוכיות, ולא לשטחים המשמשים לפעילות מסחרית או לייצור רווח כספי.
מהם התנאים המצטברים לקבלת הפטור?
הפסיקה קבעה ארבעה תנאים מצטברים להכרה במוסד כמי שזכאי לפטור: מדובר במוסד חינוך; הבעלות או ההחזקה בנכס מצויה בידי אותו מוסד; השימוש בנכס תואם לאחת המטרות החינוכיות שקובע החוק; והפעילות אינה נועדה להפקת רווח. אי עמידה באחד מהתנאים – גם אם המוסד עוסק בהוראה – עלולה להביא לדחיית בקשת הפטור.
בתי המשפט הדגישו כי המונח מוסד חינוך מתייחס בעיקר למסגרות המספקות חינוך בסיסי לילדים ולנוער, בניגוד למסגרות של השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית מתקדמת. מסיבה זו, נקבע כי מכללות, בתי ספר להשכלה מקצועית גבוהה ומוסדות לימוד אקדמיים אינם נכללים בהגדרת מוסד חינוך המעניק שירותי חינוך בסיסיים לציבור.
קביעת הפסיקה: מה נחשב מוסד חינוך ומה לא?
במספר פסקי דין נקבעה ההבחנה בין חינוך לבין לימוד. בעוד לימוד עוסק בהקניית ידע, חינוך כולל מרכיב ערכי וחברתי רחב יותר. לכן, בתי המשפט הכירו במוסדות חינוך לגיל הרך, בתי ספר ולמסגרות חינוך לנוער כמי שממלאים את תכלית הפטור. מנגד, מוסדות להשכלה על תיכונית נדחו בבקשותיהם לפטור, משום שאין הם מספקים חינוך בסיסי שהמדינה רואה בו תשתית חיונית שהציבור נכון לממן.
דוגמה לכך ניתן לראות בפסקי הדין בעניין המכללה לביטוח, מכללת הדרום וארגון אורט, שם נפסק כי מוסדות להשכלה גבוהה, גם אם יש להם ערך ציבורי, אינם נכנסים להגדרת מוסד חינוך לצורך הפטור מארנונה. הפרשנות המצמצמת נועדה לשמור את הפטור למוסדות שהחברה רואה כחיוניים לתפקוד בסיסי של מערכת החינוך.
מהם השטחים הזכאים לפטור?
גם כאשר מוסד חינוך עומד בכל התנאים, הפטור אינו גורף לכל שטחיו. לשון החוק והפרקטיקה המנהלית מלמדות שהפטור יינתן רק לשטחים ההכרחיים לפעילות החינוכית בפועל. שטחים המשמשים למשרדים שאינם חלק מהפעילות החינוכית, מחסנים, עסקים נלווים או פעילות מסחרית – אינם נהנים מהפטור.
בנוסף, הגורם המוסמך במשרד הפנים מאשר את הפטור על בסיס פנייה מוקדמת של המוסד, בהתאם לסעיף 14 לפקודת הפיטורין. במסגרת זו נבחנים השימושים המדויקים בנכס, חלוקת השטחים והאם יש חלקים שאינם קשורים ישירות לפעילות החינוכית. מוסדות שלא מבצעים את הפנייה בצורה מסודרת עלולים לגלות כי אינם זכאים לפטור במלואו או כלל.
החשיבות של ליווי משפטי בהגשה ובערעור על חיובי ארנונה
מוסדות חינוך רבים אינם מודעים לכך שהזכות לפטור מחייבת הוכחת עמידה בכל התנאים המשפטיים והפרקטיים. טעויות בהגשה, סיווג שגוי של שטחים או פרשנות לא נכונה של מטרות המוסד עלולים להביא לדחיית בקשת הפטור או לחיוב בארנונה בגין שטחים שאינם אמורים להיות מחויבים.
ליווי משפטי יכול לסייע בבדיקת זכאות לפטור, הכנת פניות למשרד הפנים, ניהול השגות ועררים מול הרשויות המקומיות והבטחת סיווג נכון של הנכס. עבור מוסדות חינוך, תמיכה משפטית מקצועית עשויה להיות ההבדל בין קבלת פטור מלא לבין תשלום ארנונה מיותרת לאורך שנים.
